משמורת ילדים
בעידן הנוכחי גירושין היא כבר מזמן לא מילה גסה. בני זוג שבחרו להתיר את הנישואין בוחרים באחת משתי אפשרויות. הסכמה, במסגרתה יערכו ויחתמו על הסכם גירושין אותו ימסרו לבית הדין הרבני שיכריע כי גרושים הם. העדר הסכמה, הסיטואציה השכיחה יותר שבמסגרתה מתדיינים הצדדים בבתי משפט על חלוקת הרכוש, מזונות הילדים וכמובן משמורת הילדים.
בהיבט של משמורת הילדים על בית המשפט להכריע מי מבין בני הזוג יגדל את הילדים. היה ומדובר בילדים קטינים בגיל הפוחת משמונה עשרה, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962) קובע כי על ההורים של הילדים אחריות שווה בכל מה שקשור לחובת האפוטרופוסיות שלהם. חובה זו כוללת את חינוך הילדים, דאגה למזון וקורת גג. את התביעה לחזקה על הילדים יש להגיש לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. משתוגש התביעה לבית הדין הרבני היא תיכרך באופן אוטומטי עם תביעה לגירושין, שכן בית דין זה מתנהל על פי דין תורה ועל פי דין זה כשיש מחלוקת על משמורת הילדים הגיעו גם הנישואין לקיצם.
הלכת הגיל הרך
הלכת הגיל הרך הידועה גם בשם חזקת הגיל הרך הינה פרי יצירה של בחוק והפסיקה בישראל. ראשית נציין כי באופן כללי ההנחה המשפטית נכון להיום היא כי טובת הילדים הם לגדול תחת האם. חזקת הגיל הרך באה באופן מפורש וקובעת כי קטינים עד הגיל 6 יהיו במשמורתה של האם. והכל כמובן שלאם מסוגלות הורית מלאה והיא איננה בין היתר לוקה בנפשה או מכורה לחומרים אסורים. בימים אלו ממש מוגשים הצעות חוק השכם וערב בכנסת ישראל לשפר את המצב הקיים לטובת האבות ולאפשר משמורת משותפת "חצי –חצי" בין בני הזוג ללא כל קשר לגיל הילדים. נראה כי המערכת המשפטית כבר בשלה להצעת החוק הנכונה בעניין וזה באמת רק עניין של זמן קצר עד שחוק מסוג זה יכנס לתוקף.
כיצד בית המשפט מכריע בסוגיית המשמורת
בית המשפט מכריע בסוגיית משמורת ילדים בעזרת אנשי מקצוע ויחידת הסיוע של בית המשפט. היינו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים שיסקרו את המשפחה ואת תפקוד בני הזוג בתא המשפחתי ובכלל על מנת להגיש תסקיר מפורט לבית המשפט. תסקיר זה בדרך כלל מניע את בית המשפט להחלטה בהתאם לתסקיר המוגש. עקרון העל המלווה את כלל המערכת המשפטית הדנה בסוגיה הוא עקרון טובת הילד ולא רצון הילד. רצון הילד הוא שיקול בפני בית המשפט, אך הוא שיקול בין יתר השיקולים. בהקשר רצון הילד בית המשפט יעמיק ויבדוק אם רצונו הוא חופשי ונטול השפעות מצד מי מההורים. שיקול נוסף הוא זמינותו של ההורה לטיפול בילדים. ההורה שמעורב יותר בגידול הילדים הוא זה שהינו זמין יותר לילדים – הוא זה שמלביש אותם, מכין להם לאכול, עוזר להם בלימודים וכול'.
דגשים נוספים
בית המשפט נוטה ברוב המקרים שלא להפריד בין אחים מתוך ההבנה כי התפתחותם המשותפת היא האידיאלית. בנוסף הורים שערכו הסכם משמורת והביאו אותו לאישור בית המשפט לא בהכרח יקבלו את אישורו של בית המשפט אם הסכם זה נוגד את טובת הילדים בראי בית המשפט. במידה ולא זכית במשמורת חשוב לדעת כי בית המשפט מכבד מאוד את זכותך לקשר רציף עם הילדים, ובן זוג המסיט ילדים כנגד בן הזוג באינו משמורן יורה לעצמו ברגל בכל מה שקשור לדיונים המשפטיים.
משרד עורכי דין אבי וענונו בעל ניסיון עשיר ורב שנים בתחום דיני המשפחה ועל כן כל פנייה לבירור או ייצוג בתיקי משפחה מתקבלת ברגישות ובהוגנות כלפי הצדדים מתוך איזון נכון לשלום בית בין הצדדים או לחילופין קבלת מירב הזכויות המגיעות לך בתוקף דיני המשפחה. במקרים רבים הבאנו לכך כי אבות ינהלו משמורת ילדים בפרקי זמן משמעותיים. שמרו על הזכויות המגיעות לכם ופנו אלינו עוד היום להיוועצות והמשך טיפול בעניינכם.
אבי וונונו | עורך דין בקרית שמונה
טלפון :052-747-9444
דוא"ל: avlawoffice@gmail.com
כתובת : קרית שמונה כיכר צה"ל 15